מי שפיר – האם לסמוך על זה כזיהוי אוטיזם?
המאמר באדיבות טלי אנגור
כל אישה הרה עוברת בדיקות שונות שנועדו לבחון את תקינות ההיריון ואת בריאות העובר. בין הבדיקות מוכרת בדיקת מי שפיר. מדובר על בדיקה בה שואבים מעט ממי השפיר שקיימים בשק ההיריון, ובודקים אותם. בדיקה זו נועדה לאבחן מחלות גנטיות במידה וקיימות כאלו. לדוגמה, ניתן לאתר תסמונת דאון בבדיקת מי שפיר. אך באשר לאוטיזם אין כיום כל בדיקה שמאפשרת לנו לאבחן את הלקות הזו במהלך ההיריון. ומעבר לכך – גם בחודשי החיים הראשונים אי אפשר לזהות את קיומה של הלקות. כי כיום לא ידוע מה גורם ללקות התקשורת. אמנם יש מעט ידיעות באשר לגנים הקשורים לתחום, אך אין כללים גורפים שמאפשרים לממסד הרפואי לקבוע עובדות.
על סמך מה מאבחנים אוטיזם?
אמנם אין בדיקות רפואיות שמאפשרות לנו לזהות אוטיזם. מסיבה זו אי אפשר לדעת האם פעוט בן חצי שנה מתמודד עם לקות תקשורת. עם כי ככל שגיל הילד עולה, ואנחנו מצפים שהיכולות שלו יתפתחו וגם כישורי החברה שלו יקבלו ביטוי, אפשר יהיה לזהות תסמינים ראשונים ללקות תקשורת. היות שכך צריכים הורים להיות ערניים להתפתחות הילד שלהם, ולעקוב אחרי ההתקדמות שלו ביחס לציפיות ממנו בהתאם לגילו. במידה וילד לא משחק, לא יוצר קשר עם ההורים שלו ולא עם חברים, וגם במישור השפתי הוא אינו מתפתח – יתכן ומדובר על לקות תקשורת.
אבחון מקצועי ומדויק
כדי לאבחן את הילד הוא צריך לעבור אבחון מקצועי ומקיף. אבחון זה מתבצע בתצפית על הילד ועל ההתנהגות שלו, בתשאול ההורים והצוות החינוכי. במידה ומתברר כי הילד אכן אינו יוצר קשרים חברתיים תקינים, לא משחק עם אחרים וכן מבצע פעולות מסוימות בצורה חזרתית, מסתבר כי ייקבע שהוא מתמודד עם לקות תקשורת.
טיפול מוקדם והתאמת התכנית למצב
היות והטיפול בגיל המוקדם עשוי להיות יעיל יותר מאשר טיפול בהמשך הדרך, חשוב לאבחן את הילד מוקדם ככל האפשר. ולאחר האבחון להתאים לו את הטיפול המתאים. הצוות המקצועי לצד ההורים יעבדו עם הילד כדי לשפר את היכולות שלו.